שותפות אסטרטגית עם ממלכת ירדן

 

ישראל, ארה"ב והקהילייה הבינלאומית יכירו בממלכת ירדן כנציגה הלגיטימית היחידה של הפלשתינים, וזו תשוב ותעניק לתושבי יהודה ושומרון מעמד אזרחי. הרשות הפלשתינית ביהודה, שומרון ועזה לא תוכר עוד כגוף מייצג, וכל הנשק ייאסף מן הארגונים החמושים.
ישראל, ארה"ב והקהילייה הבינלאומית ישקיעו בפיתוח ארוך טווח של ממלכת ירדן, שישקם את כלכלתה ויחזק אותה.
ישראל וירדן יבנו ביחד עם מצרים, טורקיה וארצות הברית, מערך אסטרטגי לבלימת הציר האסלאמי, שמרכזו בטהרן, ולקידום שלום כולל בין ישראל למדינות ערב.


הרשות הפלשתינית - מכשול לשלום וסכנה לאזור כולו
תקדים עזה מלמד אותנו, כי הרשות הפלשתינית היא פתח להשתלטות החמאס ולחיזוק הפונדמנטליזם האסלאמי.
מה שקרה בעזה עלול לקרות גם ביהודה ושומרון ולאיים על שלומן של כל ערי השרון, על גוש דן ועל ירושלים.
אך גם בלי החמאס, וגם כאשר הצהירה על הכרה בישראל, הייתה הרשות הפלשתינית מכשול לשלום.
• היא מימנה ושלחה מחבלים מתאבדים לפיגועי זוועה אכזריים בישראל.
• היא נטלה לקופת בכיריה סכומי עתק מכספי המדינות התורמות.
• היא מחנכת דור צעיר לשנאה תהומית, אלימות ושלילת קיום ישראל, ומהווה חולייה מרכזית ברשתות הטרור העולמיות.
• אכזבה לפלשתינים ולישראלים.

מבחינת האינטרס הפלשתיני, ה"מדינה", שעליה מדברים היא חסרת ערך. מדובר לכל היותר במדינת-חסות קטנה ומכותרת, המספקת כח עבודה זול למדינת ישראל. מדינת-דמה שכזו, לא תעניק לאזרחיה גאווה לאומית, חירויות אזרח או תקווה כלכלית, ולא תציע כל פתרון לבעיית הפליטים.

בעוד המדינאים ממשיכים לדקלם את פתרון "שתי המדינות", בשטח ובאקדמיה כבר מבינים, כי אין עתיד לרשות ואין טעם להקים מדינה פלשתינית – נוסף על זו הקיימת ממזרח לירדן.

ירדן - מדינה פלשתינית
"שתי גדות לירדן" אינה רק סיסמה ישנה אלא גם עובדה היסטורית. "הבית הלאומי", שהתחייבה ממשלת הוד מלכותו להקים עבור העם היהודי במסגרת המנדט, כלל את מלוא שטח ארץ ישראל (פלשתינה).
פלשתינה זו כבר חולקה למדינה ערבית ומדינה יהודית. המדינה הערבית-פלשתינית היא ירדן, והיא הוקמה ב-1922, כאשר העניקה בריטניה את רוב שטח הארץ לאמיר עבדאללה. רוב אוכלוסייתה של ירדן הוא פלשתיני, ומקורו בעבר הירדן המערבי.

מפליטים לאזרחים
בעקבות האינתיפאדה הראשונה, הכריז המלך חוסיין, ביולי 1988, על הנתקות מן "הגדה המערבית". בעקבות התנתקות זו, שללה ממלכת ירדן מתושבי יהודה ושומרון את האזרחות והותירה אותם עם תעודות-מסע זמניות.
כיום, לנוכח כשלון התהליך המדיני בין ישראל לפלשתינים וההבנה, שמדינה פלשתינית לא תתרום ליציבות באזור, שב גם המלך עבדאללה לעקרונות האחדות הירדנית-פלשתינית ו"האופציה הירדנית" שבה למרכז המפה. סקרים שנערכו בקרב האוכלוסייה הערבית ביהודה ושומרון, מעידה על תמיכה רבה בשובה של ירדן לתמונה.
על פי "היוזמה הישראלית", וכחלק מקבלת חבילת תמיכה בינלאומית, תשיב ממלכת ירדן את האזרחות לערביי יהודה ושומרון. אזרחים אלה, גם אם יבחרו להמשיך ולחיות בישראל, ייהנו מזכויות לאומיות ופוליטיות בירדן.
 
המלך חוסיין ויצחק רבין. צילום: סער יעקוב, לע"מ
 
מה תרוויח ירדן מהשתלבות בהסדר איזורי
המשטר הנוכחי בירדן הינו משטר ידידותי לישראל ופרו-מערבי. אך משטר זה אינו בטוח: הוא מאוים על ידי הכאוס בעיראק ממזרח, ועל ידי הלאומיות הפלשתינית ממערב.
מדינה פלשתינית בשטחי יהודה שומרון ועזה תאיים על ירדן. היא עלולה להיות נקודת מוצא ל'פלשתין גדולה", שתבלע את ירדן, תפיל את בית המלוכה, ותהפוך את ארץ ישראל כולה למדינה פלשתינית-אסלאמית אחת, נקייה מיהודים ומכופרים.
פירוקה של הרשות הפלשתינית יביא אפוא אנחת רווחה בעמאן, ויסלול את הדרך לאיזון בין הדגשת אופייה הפלשתיני לבין גיבוי המשטר ההאשמי, באמצעות ערבויות אמריקניות וישראליות.
דחיפה גדולה לכלכלה היא רווח נוסף לירדן. בעיותיה העיקריות של ירדן הן כלכליות ותשתיתיות. היוזמה נותנת דגש על העמקת שיתוף הפעולה הכלכלי ופיתוח עמק השלום, ועל הזנקת ירדן לעתיד כלכלי מבטיח.
 
סכנת החזית האיסלאמית המזרחית
איומיה של טהרן והתקרבותה ליכולת גרעינית, מהווים איום פוטנציאלי חמור על ישראל, ומשתלבים עם הכאוס ההולך ומתקבע בעיראק, ועם התחזקות הכוחות הפרו-איראניים בסוריה ובלבנון.
במקרה של הצטברות כח במערך הקיצוני של איראן-עיראק-סוריה, הקרבן הראשון יהיה המשטר הירדני, והשלב הבא יהיה הפיכת גבולה המזרחי של ישראל, השקט כיום, לחזית המסוכנת ביותר.
שילובה של ירדן בפתרון הבעיה הפלשתינית, והתמיכה הכלכלית לה תזכה כחלק מתהליך זה, יאפשר לה לשרוד - ולהיות חוליה חזקה בציר האסטרטגי, שנועד לבלום את טהרן.